“אני אישה עצמאית, עצבס, ובטוחה בעצמי, ששולטת בחיי ופעילה בפמיניזם. למרות זאת, אני נהנית מקיום יחסי מין סקסימיים עם בן זוגי. האם באמת אפשר לקרוא לעצמי פמיניסטית?!”
ייתכן שאת אחת הנשים הרבות שמפקפקות בהחלטות שלהן ובנאמנות שלהן למטרות הפמיניזם כי את אוהבת פעילויות קינקיות כמו חנק, סטירה ונשיכה במהלך סקס. זה נורמלי ומובן בגלל ההודעות המעורבות שהתקבלנו מהמדיה. עם זאת, חשוב שתדעי שאינך לבד.
מחקר שפורסם בשנת 2011 בחן מעל ל-1500 נשים מקהילת הקינק כדי לבדוק באילו סוגי פעילויות נשים משתתפות. מה שמצאו החוקרים היה שיותר ממחצית (ו Einige מקרים כמעט כולן) מהמשתתפות דיווחו על כך שהן משתתפות בפעילויות שניתן לתאר כ”סאדו־מאזו”—כולל משחקי שדיים (סטירות, קליפים לתפירה, ועוד), דחיפות, אדמויות, שימוש בכלי עונשין כמו המשקלות, נשיכות, קליפים ומנשכים, השפרצות, בעיטות, שימוש בשוטות וחרבות, וכן חביבות עליהם פעילויות כמו הכאת הגוף (קפיצות, מכות, שימוש בכלי עונשין, וכו’).
זאת אומרת, שנשים נהנות מקיום מין קינקי ומאתגר מאחורי דלתות סגורות. האם זה הופך אותן לפמיניסטיות רעות?
התפקידים המגדריים
יש הטוענים כי הבעיה מתעוררת כאשר נשים בוחרות להיות בנות בעלות תפקידים נשיים סולידיים, ומעדיפות את הסגנון המסורתי שבו הגבר הוא המושל בחיי הזוגיות ומחליט בכל החלטה. ההיסטוריה מראה כי נשים נתפסו תמיד כנשות תפקידים סמליות של כניעה, שהורשו תמיד לנהל ולשלוט על הגבר. הפמיניזם בא כדי לערער על התפיסות המסורתיות הללו ולשנות את התפיסה המגדרית הסטראוטיפית.
כאשר אישה בוחרת להיות בקונסנסוס של תפקיד נשי של כניעה, כשמבקשת מהגבר לקחת את ההובלה ולשלוט בקיום יחסי המין, חושבים שאותן נשים מחזקות את סטראוטיפי התפקיד החברתי וממשיכות להנציח תבניות נשיות ישנות. מעשים כאלה נתפסים כמעודדים שימור של מבנים חברתיים שמגבילים נשים ומנציחים אותן כחלשות ומושפלות.
אבל הבעיה האמיתית מתעוררת כשאנשים דוחפים נשים לקיום מין שאינן נהנות ממנו, או לכפות עליהן פעילויות שאינן מרגישות נוח איתן, דבר שמוחק את הערכים שעליהם מושתת הפמיניזם — שוויון, חופש והסכמה. ביקורת על נשים שמוצאות את ההנאה שלהן בקיום פעילויות אלימות או מפלות, תוך הסכמה מלאה שלהן, היא למעשה אנטי־פמיניסטית ומקדמת שימור של תבניות של השפלה והכפפה.
טענה נפוצה האחרת היא שהגברת הצורך בפעילות מינית אלימה, שמבקשות נשים באופן מתשאותי, מעודדת גברים להמשיך באקטים אלימים ופוגעניים עם שותפותיהן. לצערנו, נשים רבות חוות מצבים של העלבת יתר, כמו נשיכות, חנק, והפרעות אחרות, מבלי שקיבלו את ההסכמה מראש. אבל הבעיה כאן היא לא בהנאות סבירות ומוסכמות כששני הצדדים מודעים ומסכימים, אלא בהתנהגות גברית אלימה וחסרת הבנה של הסכמה.
סטראוטיפים מזיקים
ישנן תפיסות מוטעות ומיתוסים שגויים שמתמשכים לגבי פעילות מינית אלטרנטיבית כמו BDSM ושליטה מינית, הנותנים לקונספט של BDSM תדמית של אלימות, פגיעה והשחתה, ולטובת אנשים רודפי ריגושים מוזרים בלבד. אך המציאות שונה לחלוטין: BDSM נחשב לאחד התחומים הבטוחים והבריאים ביותר במיניות, בזכות מודעות הגבולות, ההסכמה, והתקשורת הפתוחה בין השותפים. משתמשים במילים כגון “מילות בטחון” (“Safewords”) ובחוזים כדי להקים מסגרת בטוחה ונוחה לכולם.
גם בנושאי דינמיקות כוח במין, ההבדל בין תפקיד הדומיננטי לכנוע אינו חד־משמעי, והבחירה היא בידיים של המשתתפים. כשאישה בוחרת להיות בכסות של כניעה או שולחת את עצמה לברית קיום מין שבה היא משחקת תפקיד של כנועה, היא למעשה שולטת על ההנאה שלה בכך שיש לה שליטה על ההחלטות והגבולות. במילים אחרות, מין של כניעה יכול להיות גם מונע על ידי השליטה של האישה על האחראיות וההנאה שלה.
חשיפת הפנטזיות המיניות שלנו
מדוע אישה בטוחה ועצמאית, הפמיניסטית, תרצה לקיים יחסי מין תוקפניים ולבקש שגבר ישבור את הגבול? התשובה פשוטה – לפעמים פשוט רוצים לשחרר את השליטה.
אחת הכותבות, עורכת ומייסדת של פרויקט “Injustice!”, משתפת כי זה בדיוק הסיבה שרצתה להיסחף לתוך קיום יחסי מין קיצוניים יותר, והיא מציינת כי “בתור אישה שחורה, אני עייפה מלהיות תמיד חזקה. לכן, דווקא בחדר המיטות אני יכולה להיות פגיעה, לראות את כוחי נעלם, ולשחרר את הקשיחות. זו חוויה משחררת ומרגיעות.”
נשים עצמאיות ואחראיות ייתכן וירצו להיכנע בחדר השינה כדי להירגע ולהשיב לעצמן שליטה. זהו אקט של הנאה, שחרור ומפלט מלחץ ועמס היום־יומי, ומאפשר להן להרגיש חופשיות ומרוכזות בפעילות עצימה ומרוממת.
אבל מה לגבי הפנטזיות המוטרדות יותר, כמו פנטזיות אונס? מה קורה כשאישה רוצה שגבר ינהג באלימות כלפיה מבלי לשאול? גם כאן הסיבה היא לא בהכרח פשיעה, אלא דפוסות תודעה וצרכים נפשיים.
מחקר שנערך בכתב העת “Journal of Sex & Marital Therapy” מצביע על כך שהתחושה שמישהי רצויה עד כדי שלא תוכל לשלוט בעצמה היא מרגשת ומגרה נשים רבות. הפנטזיה הזו מאפשרת להן להרגיש משיכה אינטנסיבית ומושכת, שיכולה לבוא לידי ביטוי באופן בו הן חוות חוויות מיניות – וללא שום קשר לאישור או להסכמה לדבר אמיתי מחוץ לחדר השינה. תודעתיות מקצועית, כמו של סקסולוגית, מצביעה על כך שפנטזיות מסוג זה מרגישות אותנטיות ובטוחות כאשר הן נשארות בתחום הפנטזיה ומעין משחק תפקידים שנבחר על ידי הרצון הפרטי.
האם זה אומר שצריך לפחד מפנטזיות כאלה? לא בהכרח. פרקטיקה בריאה של קיום דמיונות עם שותפים מאושרים ומסכימים מאפשרת חקר של תפקידים, שליטה ואהבה עצמית במרחב בטוח ומבוקר. סקסולוגית שמתמחה בבריאות מינית לאחר תקיפות מיניות מציינת כי זוהי דרך לעבודה ולשחרור של תהליכים נפשיים, והיא מדגישה כי “מה שנותן את המושג של קיום דמיונות כאלה הוא ההסכמה והשליטה של האישה על מה שקורה בחדר.”
המשמעות האמיתית של הפמיניזם
המטרה המרכזית של הפמיניזם היא לא לקבוע איך נשים צריכות לחיות או איזה תפקידים הן צריכות לבחור, אלא לאפשר לנשים לבחור בעצמן את דרכן ולהיות חופשיות מבלי לשפוט אותן. וזה כולל הכל — בין אם הן בוחרות להישאר בבית ולגדל את ילדיהן, או לנהל חברות וארגונים גדולים, או לבחור באקטים של מין רך ועדין או באקטים קשים ומאסיביים יותר בחדר השינה.
כל בחירה בנוגע לחיים, למיניות או להעדפות שלה היא לגיטימית, כל עוד היא נעשית מרצון חופשי ומודע. חופש הבחירה והיכולת לנהל את חיי המין והגוף שלהן באופן חופשי ומבוקר — זהו ההגדרה של פמיניזם.
נשים שמפלסות בין קיום יחסי מין עדינים לבין פעילויות אלימות ומתפרעות, מבינות כי חקר המיניות יכול להיות חווייתי, משחרר ומהנה. בסופו של דבר, מין הוא אמצעי לחיבור, להנאה ולשחרור, וככל שהן חופשיות לבחור ולחקור, כך מושגת ההגשמה העצמית והחופש המיני של כל אישה ואישה.